יש אמרה שטוענת שאם אין לך משהו נחמד לאמר, עדיף שלא לאמר כלום
.
.
.
טוב, נמאס לי להיות נחמדה
יש גם גישה שאומרת שאם כבר להגיד משהו ביקורתי עדיף להתחיל מהדברים הטובים כדי לרכך את המכה
.
.
.
לא, לא עולה לי כלום בראש. חוץ מזה שקיבלתי את הבקבוק המוקטן הזה בקופסאת הקיץ של מגזין אלור, ולכן לא שילמתי עליו במיוחד. גם הבקבוק די חמוד
חוץ מזה, זו הפעם הראשונה שהצלחתי להבחין בשלושה תוים בבושם. מה שכנראה מעיד שאין פה איזה דקויות או עומק, רק ריחות ברורים ופשוטים
התו העליון לא ממש גרוע, מן שילוב לא מזיק של ריח פירות מלאכותי וריח של אלכוהול, מה שמריח בדיוק כאילו נשפך עלי בקרדי בריזר בטעם אוכמניות
תו הלב מתוק עד כדי בחילה, ריח פירותי-מלאכותי כזה, כמו של מסטיקים ישנים
ובתו הבסיס, הגרוע מכל, ריח של זקנות. כן, כן, לכולנו יש זיכרון ילדות טראומטי מאיזו דודה או סבתא מחבקת שמריחה מהמון בושם ומזקנה, והבושם מריח בדיוק כמו הסבתא הזאת. הוא נדבק לעור ונשאר כמעט יומיים אחרי שניסיתי אותו. לרוב, עמידות זה תכונה חיובית בבושם, אך לא במקרה זה
יאק.
השבמחק