טוב, יותר טוב, הכי טוב

אני לא מחובבי המושג "הגביע הקדוש" באיפור וטיפוח, תמיד יש מוצר יותר מוצלח, העור והסגנון משתנים כל הזמן, ומה שעבד מצויין לפני חודש יכול להיות לא מתאים בכלל היום. נראה לי שהמחמאה הכי גדולה שאני יכולה לתת למוצר כלשהו הוא לקנות אותו פעם נוספת אחרי שסימתי אותו. יש אולי שניים או שלושה מוצרים שזכו לכבוד הזה

חשוב לציין שכפות הידיים והציפורניים שלי לא מאוד מטופחות. אני עובדת עם צבעים ועם הידיים ומבלה הרבה שעות כל יום בפארק כלבים בוצי במיוחד. אם אני מצליחה להביא אותן לפחות או יותר מראה סביר, אני מרוצה, אבל כבר השלמתי עם העובדה שלא יהיו לי ידים רכות וחלקות עם ציפורניים ארוכות

מה שגיליתי הוא שהדבר העיקרי שמדגיש את מצב הידים הגרוע הוא העור שסביב הציפורן. אם הקוטיקלס מטופלים, כל היד נראת יותר נקייה ומסודרת והציפורניים שלי גודלות חזקות יותר

כבר כתבתי על  2 מוצרי קוטיקלס בעבר, אבל השבוע גיליתי משהו חדש

טוב

 זה לא מוצר גרוע, למעשה, בהתחלה הייתי מאוהבת בו קשות. לסטיק הקוטיקלס של ג'ולפ יש ריח מעולה, הוא מלחח בצורה עדינה ומרגיש מאוד נעים כשמשתמשים בו. ובכל זאת, אני לא מרוצה. דבר ראשון המריחה בסטיק לא נוחה, זה נראה כמו רעיון גאוני אבל זה לא מאוד קל ונקי לשימוש. דבר שני, אני לא מצאתי את הסטיק מלחח מספיק, אולי הוא מתאים למישהי עם ידים לא יבשות אבל אני הייתי צריכה למרוח די הרבה פעמים ביום. דבר שלישי - סיימתי את הסטיק בחודש וכמה ימים. זה לא נורא, אלמלא מחירו של המוצר הוא $22, הרבה יותר מידי בשביל הכמות

יותר טוב

חמאת לימון לקוטיקלס של ברוט בי הוא אחד מהמוצרים שקניתי פעמיים. היא מצויינת, לא יקרה ($6-$8) קלה לשימוש ועובדת יופי. הייתי בטוחה שאין לה מתחרים. מה לא אהבתי? הריח משונה וכימיקלי, והחמאה נוטה להתקשות ופחות קל למרוח אותה כשמזג האוויר קר

הכי טוב

נכנס המתמודד החדש לתואר המוצר המנצח, קרם קוטיקלס של בדג'ר באלם. הוא דומה לחמאה  של בורט'ס בי אבל הכל יותר טוב! גם המחיר, $6 ל-21 גרם (זה של בורט בי הוא 17 גרם). שני המרכיבים הראשונים הם חמאת שיאה ושמן זית, בניגוד לזה של בורט בו המרכיבים הראשונים הם שמן שקדים ושעווה, מה שמשפיע על המרקם - רך וחלק יותר

והריח? מעולה יותר מברוט ומג'ולפ יחד! ריח רענן של גרניום, שמן זית, הדרים ולמון גראס

ובנוסף, הגירית על האריזה חמודה ביותר

כנראה שמדובר ב$6 המעולים ביותר שהשקעתי בטיפוח הידים

BCBG Bon Chic

יש אמרה שטוענת שאם אין לך משהו נחמד לאמר, עדיף שלא לאמר כלום

.

.

.

טוב, נמאס לי להיות נחמדה

יש גם גישה שאומרת שאם כבר להגיד משהו ביקורתי עדיף להתחיל מהדברים הטובים כדי לרכך את המכה

.

.

.

לא, לא עולה לי כלום בראש. חוץ מזה שקיבלתי את הבקבוק המוקטן הזה בקופסאת הקיץ של מגזין אלור, ולכן לא שילמתי עליו במיוחד. גם הבקבוק די חמוד

חוץ מזה, זו הפעם הראשונה שהצלחתי להבחין בשלושה תוים בבושם. מה שכנראה מעיד שאין פה איזה דקויות או עומק, רק ריחות ברורים ופשוטים

התו העליון לא ממש גרוע, מן שילוב לא מזיק של ריח פירות מלאכותי וריח של אלכוהול, מה שמריח בדיוק כאילו נשפך עלי בקרדי בריזר בטעם אוכמניות

תו הלב מתוק עד כדי בחילה, ריח פירותי-מלאכותי כזה, כמו של מסטיקים ישנים

ובתו הבסיס, הגרוע מכל, ריח של זקנות. כן, כן, לכולנו יש זיכרון ילדות טראומטי מאיזו דודה או סבתא מחבקת שמריחה מהמון בושם ומזקנה, והבושם מריח בדיוק כמו הסבתא הזאת. הוא נדבק לעור ונשאר כמעט יומיים אחרי שניסיתי אותו. לרוב, עמידות זה תכונה חיובית בבושם, אך לא במקרה זה

הליפסטיק של אפריל

והוא אפילו לא ליפסטיק

הרוויה של איב סן לורן, העמידות של אובססיב קומפולסיב קוסמטיקס ומרקם המאט של ניקס 

במוצר אחד שהוא יותר זול משלושתם

אני מעריצה את המוצר החדש של וט אן וילד, אודם נוזלי מסדרת מגהלאסט. בתור מי שתמיד נמרח לה אודם על השיניים, על כוסות הקפה ועל המכנסיים (כן, כן, מבוסס על סיפור אמיתי) אני מאושרת ממידת היבוש של המוצר הזה. בתור מי שמלקלקת את השפתיים בערך 40 פעם בדקה, אני מאוד שמחה מהעמידות שלו, ובתור מי שמאוד אוהבת שפתיים אדומות, זה מאוד נחמד לשמור על שפתיים אדומות ליותר מכמה דקות בלי למרוח מחדש

האודם הזה מייבש מעט את השפתיים, אבל לא בצורה חמורה. ואם כמו אנשים מסויימים, שוכחים לשטוף מברשת שפתיים מיד אחרי השימוש ושוטפים את המברשת רק אחרי כמה ימים אז מדובר במבצע רציני ביותר

בבקשה, וט אן וילד, עוד צבעים! אני חייבת כזה בדיוק בכתום, אדום קורלי בהיר, קורל ומשהו כהה כמו רבל של מק. בתודה מראש

אני אחרי 20 דקות מזמן המריחה, עם אודם רגיל היתה נראת כבר דהייה מלקלוקי שפתיים וכנראה גם כתם על החולצה

אחרי 6 שעות, 2 כוסות קפה, בקבוק מים, מרק, בורגר צמחוני ושני שוקולדים קטנים, כן יש דהייה משמעותית אבל אחידה ואני עדיין נראת כאילו מרחתי אודם! יש

Bad, Better, Best

החיפוש אחר עיפרון עיניים זול, מחמיא ושימושי בצבע חום ממשיך... זה אחד מהדברים האלו שמהרגע שהרגשתי בחסרונו, לא יכולתי לחיות בלעדיו

הניסיון הראשון היה גרוע במיוחד. עיפרון דו צדדי של וט אן וילד שהתברר כדהויי, מתקלף וחודר לקמטים בעפעף. הוא נשבר אחרי שני שימושים

מחיר: $4

הניסיון השני היה מוצלח בהרבה, עיפרון זהוב-חום בהיר שהגיע בסט של 5 עפרונות מא.ל.ף. כל העפרונות בסט הזה די מנצנצים, והצבע היה יכול להיות יותר עז, אבל בסך הכל, מדובר בעפרונות טובים מאוד, הם נמרחים בצורה אחידה והנוצצים לא נראים יותר מידי אחרי המריחה. הם מתאימים לאיפור יומיומי וקליל

הבעיה היחידה שיש לי עם העפרונות האלו הוא שלרוב אני מעדיפה עפרונות עיניים אוטומטים, השפיץ תמיד נשבר לי בחידוד או שאין לי חשק לחדד, ואחרי שהשפיץ הראשוני מתכהה, העיפרון ננטש. לכל עיפרון יש פקק שיש בו מחדד, מה שלפחות ימנע ממני לא לחדד בגלל שלא מצאתי מחדד

מחיר: סט העפרונות עולה $5, קניתי אותו ב50% הנחה במחירת האביב של א.ל.ף

הייתי יכולה להסתפק בעפרונות של א.ל.ף אבל ביקור בסי.וי.אס וסטנד תצוגה אטרקטיבי של פיזישן פורמולה, שיכנעו אותי לנסות סט של 3 עפרונות אוטומטים לעיניים חומות. בינגו! הם פשוט מעולים, נמרחים בקלות ובצורה אחידה, לא מלכלכים ועמידים לאורך כל היום. העיפרון השחור מאוד נחמד, הסגול היה יכול להיות קצת יותר עז אבל החום הוא הלהיט האמיתי. צבע כהה ועשיר שנראה מרשים אבל לביש לגמרי ליומיום

למרות שהחברה משווקת אותם תחת קולקצית "שימר סטריפס" על העפעפים הם נראים בגימור מאט

התאהבתי בהם כל כך שכבר קניתי סט שני. עכשיו אני רוצה את כל הצבעים בסדרה

מוזר לי שהם באים בשלשות, בגלל שאם אני רוצה עוד צבעים, אני אתקע עם המון עפרונות שחורים שאין לי מה לעשות איתם. אבל מאחר והמחיר של 3 עפרונות הוא קצת יותר מחצי ממחיר 

עיפרון בודד של אורבן דיקיי, אולי זה לא סוף העולם 

מבצע אביב

דיאטת הקניות מתקדמת פחות או יותר לפי התכניות, אבל כשכתבתי את חוקי הדיאטה, שכחתי את אחד החוקים, זה מן סידור טיפשי כזה שאני מקפידה עליו כבר תקופה ארוכה, ולכן לא זכרתי

אני מאוד לא אוהבת כשבעלי מעשן, בגלל המון סיבות. הוא הפסיק לעשן באופן יומיומי לפני כמה שנים, אבל מידי פעם, כשהוא מאוד לחוץ או שיש לנו יום צילומים מאתגר במיוחד הוא נשבר ושולח אותי לקנות לו חפיסה. מלבד הסיבות הצפויות כמו נזק לבריאות, לא כיף להתנשק וכל הבית מסריח, אני שונאת את הבזבוז הזה על משהו מזיק ואפילו לא מהנה

אז כדי להמנע מלהתעצבן אני מקפידה להקצות סכומים דומים לבזבוזים מטופשים משלי.  מחיר הסיגריות שבעלי מעשן הוא $12.5 ולכן, בכל פעם שהוא קונה חפיסה אני אקנה לי משהו באותו הסכום

אז בין תקציב שבועי של $10 וחפיסת סיגריות, פתאום היה לי $25 לבזבז

אני חולה כבר יותר משבועיים, שפעת רצינית שלא רוצה לעבור, אז בקושי יצא לי להתאפר, אני ממש לא צריכה שום דבר ולא היה משהו שממש התחשק לי לקנות. אבל כשא.ל.ף פרסמו את מבצע האביב שלהם, זה היה יותר מידי שווה מלותר

אז קניתי

סט חמוד של בסיס מינראלי ומברשת. עדיין לא ניסיתי אותו ספציפית  אבל יש לי את הבסיס הזה בגוון כהה יותר שמתאים לי לקיץ ואני מאוד אוהבת אותו

סט  של שלוש צלליות מינראליות בגוונים טבעיים, שלושתן מצוייניות, אבל החומה הכהה מנצחת ובגדול - גימור מאט אבל גוון מאוד עשיר ומחמיא, היא בצבע כמעט זהה לגבות שלי אז אני אשתמש בה גם כצללית גבות

תכשיר מחסל פצעונים וקונסילר - יש לי קונסילר אחר של א.ל.ף שאני אוהבת. תכשירי פצעונים כאלו אף פעם לא עובדים לי, אבל כמובן שאנסה גם את זה

סט של 5 עפרונות עיניים, והסיבה העיקרית להזמנה כולה. מאז הניסיון הקודם שלי עם עפרונות , , צבעוניים, שהיה כישלון חרוץ, אני מחפשת עיפרון צבעוני ולא יקר. השתמשתי בינתיים בעיפרון השחור והכחול ולמרות שהצבע לא רווי מאוד או נקי, מדובר בעפרונות לא רעים בכלל, הם רכים ונעימים ומאוד קל להשתמש בהם

סט צלליות בלאק בוק. כן, קניתי אותו כי האריזה שנראת כמו ספרון מאוד חמודה בעיניי. כן, אני מודה, מדובר בצלליות לא מוצלחות במיוחד. הן לא פיגמנטיות ברובן. כמו בפאלטות זולות אחרות, הצלליות המבריקות יותר מוצלחות מהצלליות בגימור מאט. ובכל זאת, מדובר בפאלטה שאפשר בהחלט להשתמש בה, הצבעים יפים ומגוונים, לא מפתיעים אבל מאפשרים המון אפשרויות לנסיונות עם מראות שונים

סט צלליות בגוונים טבעיים מסידרת סטודיו - עדיין לא ניסיתי אבל הן נראות יותר מוצלחות מאלו שבפאלטה הקודמת

המחירים של מוצרי א.ל.ף הם תמיד מאוד נמוכים וערכות האביב שלהם היו משתלמות באופן מיוחד, בנוסף, מבצע האביב שלהם היה %50 על כל מוצרי האביב. כך שבאמת היו פה מחירים מצחיקים

שילמתי 3$ על פאלטת הבלאקבוק והפאלטה הטבעית. $2.5 על העפרונות, הבסיס והצלליות המינרליות ו$1.5 על הקונסילר

אחרי מיסים ומשלוח, הוצאתי $24 על פינוקי תקופת מחלה

כרגיל עם מוצרי אלף, האיכות לא אחידה, חלקם מעולים וחלקם די גרועים, אבל הם כל כך זולים שגם אם נפלתי על מוצר לא מוצלח, חדוות הגילוי עדיין מהנה מאוד. 

You Give Love A Bad Name

דיאטת הקניות שלי, במקום הניסיון הכושל של צום הקניות, מסתברת כהצלחה מסחררת. עברו כבר 4 שבועות ועד כה שמרתי על מסגרת התקציב בצורה מלאה. בנוסף, אני לא מרגישה מקופחת, אלא להפך, אני מרגישה שאני מפנקת את עצמי יותר מקודם. עצם הרעיון של סכום כסף שבועי, אפילו סכום נמוך, שכל תפקידו הוא לקנות משהו חמוד כדי לשמח את עצמי, בלי רגשי אשמה ובלי צורך להסביר, אפילו לעצמי, את סיבת או צורך הקנייה, כל כך מרגש שמצאתי את עצמי עושה סיבוב בחנות ומרגישה שהקדשתי זמן לעצמי בלי צורך לקנות כלום

בשבוע הראשון, התחושה הזאת היתה כל כך טובה, שלא קניתי שום דבר. בשבוע השני, חשבתי שלא אקנה כלום, אבל 2 פגישות עבודה הבהירו לי שיש חסך רציני באוסף האיפור שלי - עפרונות עיניים בצבע שאינו שחור

אחד היתרונות בלעבוד עם אנשים מתחום האופנה הוא שאין שום מגבלות לבוש ואיפור, חוץ מקרוקס כמובן, ולכן, אין שום בעייה עם ליפסטיק כהה ואיפור עיניים כבד גם לפגישה ב 9:00 בבוקר. אבל כשניסיתי להתאפר לפגישה עם מפתחי אפליקציות ולפגישה עם מפיק טלוויזיה, התבהר לי שאאלץ למתן את הדרמה

אז, שפתון בגוון טבעי, צלליות חומות, ומאוד רציתי איזה עיפרון חום או אפור, אבל לא היה לי שום דבר בסגנון. אז ביום שאחרי הפגישה, יצאתי לדווין ריד בחיפוש אחר עפרון עיניים שאינו שחור. בסופו של דבר, נבחרו שני עפרונות דו צדדים של וט אנ וילד בצד אחד יש עיפרון אוטומטי, ובצד השני, עיפרון עבה יותר של צללית בצבע תואם. בחרתי בעיפרון אחד בגוונים חומים והשני בגוונים כחולים

לצערי, הדבר היחיד הנחמד שאפשר להגיד על העפרונות האלו הוא שהם זולים. 3.99$ זה מחיר מאוד נחמד לשני מוצרים שבאופן תאורטי אפשר לבנות איפור עיניים העזרתם בלבד. אבל, העפרון שניסיתי, בגווני חום, הסתבר כמנצנץ באופן מוגזם ולא מוצלח, לא פיגמנטי מספיק, מתפשט ונמרח בכפל העפעף. ובפעם השנייה שהשתמשתי בו, החוד של העיפרון הדק נשבר, וכל מקלון הצבע מהצד העבה נפל החוצה

יש אנשים שהם מאוד סנובים באיפור ומחרימים לגמרי חברות או אפילו משפחות של חברות. לדעתי הסיבה העיקרית היא ניסיון רע עם מוצר ראשון מחברה לא מוכרת. אם זה היה המוצר הראשון של וט אנ וילד שהייתי מנסה, סביר שלא הייתי קונה שום דבר מהחברה הזאת בעתיד

שלושה אודמים (פחות או יותר) חדשים

הכי כיף זה לקנות אודם

זה די מוזר, כי לפחות בשבילי, זה לא מוצר שאני רוצה לגוון בו, כל מה שאני רוצה זה שפתיים אדומות מאוד. אה, ואודם שלא ייבש לי את השפתיים, ושלא ימרח לי על השיניים, או שידהה בצורה לא אחידה, ועדיף אודם שיהיה עמיד לכמה שעות בלי שאצטרך למרוח מחדש. ושיהיה מאט, אבל מאט מהסוג שלא מדגיש קימטוטים בשפתיים, ושישמור על צורת השפתיים בלי להמרח מסביב

טוב, אז אולי זה לא מפתיע שאני ממשיכה לקנות אודמים. זה לא שאני רוצה לגוון, אבל יש לי איזו תקווה שבסופו של דבר אני אמצע את האודם המושלם ולא אצטרך לקנות שוב אודם לעולם. כן, כן

אודם מינרלי של א.ל.ף בצ'ירפול צ'רי

זו לא בדיוק קנייה חדשה, את הליפסטיק של א.ל.ף קניתי יחד עם עוד המון מוצרים שלהם לפני . כמעט שנה. ניסיתי אותו פעם אחת, לא אהבתי, השלכתי אותו לתחתית של איזה תיק איפור ושכחתי ממנו לגמרי. לפני כמה שבועות עשיתי ניקיון איפור רציני ומצאתי אותו שוב

החלטתי לתת לו הזדמנות שנייה, ואני כל כך שמחה שניסיתי, אני לא זוכרת למה לא אהבתי אותו בזמנו, מה יש לא לאהוב באודם חצי שקוף בצבע גרגירי יער עם לחות נהדרת?! אולי השם בילבל אותי, צ'ירפול צ'רי נשמע לי כמו ורוד-אדום בהיר. זה יותר כמו דובדבנים שחורים

מה שממש מצויין באודם הזה הוא יכולת הבניה שלו, שכבה דקיקה בתפיחות נראת מאוד טבעית, אבל 3-4 שכבות יוצרות שכבה כמעט אטומה

כמו כל מוצרי א.ל.ף, תג המחיר משמח מאוד, המחיר המלא של האודם הוא $5, אבל מאחר שהיתה מכירה של 50% על כל האיפור המינרלי, שילמתי $2.5

חשוב לזכור שהאתר של א.ל.ף ידוע לשמצה בדוגמאות צבע מאוד לא מדוייקות, אז חשוב לבדוק 

באתרים ובלוגים אחרים איך הצבע נראה בדיוק

רבלון קולורסטי אולטימט סוויד בקרוז קולקשין

אני בטוחה שאני לא היחידה שעשתה את הטעות הזאת. בדמיוני אודם שקרוי "סוויד" חייב להיות אפילו יותר מאט ממאט. נגיד עם עור בגימור לאקה מקביל לאודם מבריק, עור בגימור רגיל לאודם רגיל, אז סוויד חייב להיות מאט, נכון?! אז זהו שלא

כשמורחים את האודם על השפתיים, הוא מאוד מבריק ונוצץ. כשהוא מתייבש חלק מהברק דוהה, אבל המרקם שמתקבל הוא בהחלט מבריק. הצבע מבהיר אחרי יבוש, מה שדי ציער אותי, כי לפני היבוש הוא ממש האלמוג המושלם

כמו כל המוצרים מסדרת קולורסטיי, גם האודם הזה עמיד בהחלט. מצד שני, במקום לדהות הוא מתקלף ואחרי כמה שעות וכמה כוסות קפה, הוא נראה כמו חדש במקומות מסויימים ובכלל לא נראה במקומות אחרים

השתמשתי בו כמה פעמים, ואני לא ממש בטוחה למה. אולי אני עדיין מנסה לחבב אותו, ואולי בגלל שהוא כל כך שונה משאר האודמים שלי. הייתי רוצה לנסות כמה מהצבעים היותר כהים בסדרה, אבל $10.5 זה יותר מידי בשביל להמר על מוצר שכבר ככה דעתי עליו לא טובה במיוחד

מייבילין קולורסנסישונאל ויויד בויברנט מנדרין

אהבתי לויברנט משתווה לפחות לחוסר אהבתי לסוייד. אם בסוייד ניסו לשלב בין אודם עמיד ואודם רגיל והצליחו להוציא את הרע משניהם, בויויד הצליחו לשלב בין אודם רגיל למכתים שפתיים 

לחותי בצורה מושלמת

המריחה דומה מאוד לתחושת המריחה של ליפ באטר של רבלון, אבל הפיגמנט מאוד רווי ונאוני, למרות שהכיסוי הוא די שקוף, הצבע כל כך בולט שהשפתיים מקבלות הכתמה מאוד בולטת וצבעונית. לא מדובר בשפתון עמיד במיוחד. אבל הדהייה שלו מתקבלת יפה ואחידה. אחרי 3 שעות ושתי כוסות קפה נשארה הכתמה יפה אך לא מאוד בולטת ואחרי ארוחת צהריים לא נשאר ממנו זכר

 אני מאוד מרוצה מהאודם הזה ובמחירו הנוח, $7.5, אני כבר מתכננת מה יהיה הצבע הבא שאקנה בסדרה

מחשבות על קניות

התחלתי את פרוייקט אני לא קונה שום דבר עד שאני מסיימת 10 מוצרים בסוף דצמבר, כששילוב של מכירות יום שישי השחור, מכירות כריסטמס וסתם דיכאון של תחילת החורף הובילו לחוסר שליטה מוחלט על כרטיס האשראי

הפרוייקט היה כישלון מוחץ, כי לא הפסקתי לקנות, אפילו לשנייה, מצד שני, למדתי הרבה על הרגלי הקניה שלי, איפה אני נופלת, איפה קל לי וקשה לי להתאפק ואיך לעשות דיאטת קניות בצורה יותר יעילה

סיום של 10 מוצרים היה יעד הרבה יותר מידי רחוק, זה כמו להגיד "אני לא אוכל עוגה עד שארד 20 קילו" הרבה יותר יעיל יהיה לתחום יעד בזמן, כמו חודש, שבוע או חצי שנה ולא במספר מוצרים

אבל, תיעוד של מוצרים שסיימתי זה רעיון מעולה. גם כי אני זוכה לבדוק מה דעתי על מוצר בלי ההתלהבות של ההתחלה, וגם בגלל שההנאה וההתרגשות מהשימוש מתגברת ולא נעלמת אחרי הקניה

קשה לי לבזבז הרבה כסף על מוצר יקר, אבל קל לי מאוד לבזבז הרבה כסף על הרבה מוצרים זולים. כמה ימים אחרי שהכרזתי על הפרוייקט הזמנתי 11 לאקים של צ'יינה גלייז. המחיר היה מאוד זול - בערך $4 לכל לאק, אבל בכל זאת בזבזתי $50 על לאקים, $50 שהיו יכולים להיות מושקעים במשהו יותר הגיוני

סיימתי יותר מ-10 מוצרים בתקופה הזאת, למעשה היו 18 מוצרים, מתוכם רק שניים היו מוצרי איפור, והשאר היו מוצרי טיפוח. למרות הכיף של הוספת עוד צבעים, כנראה שרוב התקציב שלי יופנה לטיפוח

הקץ למבצעים! אני יכולה לעבור מלא לרצות כלום ללרצות 2 דברים בצורה נואשת בגלל שהשני בחצי מחיר. אם משהו, כל מוצר, ב-50% הנחה, אני רוצה אותו מייד. אני חייבת להפסיק לקנות 

דברים (רק) בגלל שהם במבצע. תמיד יהיו עוד מבצעים

הקץ לקניות רגשיות ברשת! אם אני נמצאת בחנות, קשה לי לקנות ביותר מ-10 או 20$ בשביל הכיף של לקנות משהו. אבל ברשת, מאוד קל לי להוציא 40$ בשביל להצדיק את מחיר המשלוח או אפילו 50$ בשביל לקבל משלוח בחינם. אני צריכה להגביל את הקניות ברשת לקניות מרוכזות של מוצרים שאני באמת צריכה או פינוקים יקרים ומתוכננים

הקץ לתוספות! כן, כן, אני מדברת בעיקר על ג'ולפ, 20$ לקופסאת הפתעות לציפורניים נראה לי כמו הוצאה סבירה. זה פחות או יותר המחיר של מניקור בסלון. אבל בין מחירות מיוחדות, חנות סודית, תוספות בשליש מחיר וכדומה, קל מאוד להוציא עוד 30$ ואיכשהו בגלל שזו תוספת, המחיר לא נרשם אצלי כהוצאה אמיתית

מותר ורצוי להתפנק בקניות רגשיות. אם הן נעשות מתוך מודעות ובמסגרת תקציב הגיוני. להתחרט ולהרגיש רע על קניות כאלו, שמטרתן לפצות על יום רע או לציין הצלחה במשהו או פשוט לשמח את עצמי זה הדבר המטופש ביותר שאפשר לעשות. לקנות ליפסטיק ב-10$ זה יותר בריא מלאכול דלי של בן אנד ג'ריס, יותר זול מארוחה במסעדה ופחות הרסני מ-4 כוסות וויסקי

אני צריכה להקפיד יותר על להבדיל בין קניות של רצון, קניות של צורך וקניות רגשיות. כל אחת מהתשוקות האלו מסופקת ע"י קניות מסוג שונה. למשל, דברים שאני רוצה זה לרוב דברים שאפשר לחכות איתם ולכן אפשר לחכות למבצע או לצבור כמה פריטים כאלו ולהזמין יחד כדי לקבל משלוח חינם. קניות רגשיות חייבות לקרות מייד, מצד שני, הצורך מסופק לגמריי גם בקניה של צללית זולה או לאק. אז אפשר לקנות במחיר מלא אבל להגביל את התקציב

רשימה של מוצרים שאני רוצה או חולמת עליהם זה רעיון טוב. לעשות ולעדכן את הרשימה זה כיף כמעט כמו לקנות, וגם, רשימה מסודרת תקל על הפיכת קניות רגשיות ליותר הגיוניות. מצד שני אין טעם לקנות רק מרשימה ומידי פעם זה עדיף לנסות משהו חדש ומשונה, ולקנות משהו שברור לי שאני אשתמש בו מעט מאוד. כל עוד זה נעשה מתוך מודעות ובמסגרת תקציב

אחרון ודי - זאת לא בעיה רצינית. כן, כיף לי לקנות קוסמטיקה ויוצא שלא פעם ולא פעמיים אני קונה מוצרים מיותרים, מוצרים שישמשו אותי מספר פעמים מועט ומוצרים זהים למוצרים שיש לי בבית. אבל אני לא מבזבזת סכומים מטורפים וזה בסדר גמור להוציא כסף על פינוקים, אפילו אם 

הם פינוקים מטופשים

מה הלאה

אתגר קניות חדש , בתקווה שיהיה מוצלח יותר מהקודם

שילבתי את מה שלמדתי על הרגלי הקנייה שלי ואלו החוקים החדשים

קבעתי תקציב של $10 לשבוע לקניות רגשיות. אם אני עולה קצת על התקציב, נגיד עד $15 (במקרה או לא במקרה, מחיר שפתון של מאק...) זה בסדר, אבל אני אנסה לא לעבור את ה-$10

אני יכולה לא לקנות שבוע אחד ואז לקנות ב-20$ אבל לא יהיו "הלוואות" של קניה ב-20$ על חשבון שבוע הבא

יש לי די הרבה מוצרים שעוד לא פתחתי או שפתחתי והשתמשתי בהם פעם או פעמיים. אני אנסה לפתוח או להכניס לשימוש מוצר חדש בכל שבוע. כך שאני לא אשתעמם מהמוצרים שאני משתמשת בהם ותהיה לי את התחושה הכיפית של שימוש במשהו חדש

אני יכולה להזמין את קופסאת ג'ולפ של החודש הבא אם היא מהממת במיוחד, אבל בלי שום תוספות

דברים שאני צריכה באמת כמו מסיר לאק או כדורי צמר גפן לא נכנסים לתקציב, אבל רק אם באמת סיימתי את מה שיש לי בבית

אני עומדת לנסות את האתגר ל-6 שבועות ואם אצליח, אעניק לעצמי פרס שאני רוצה באמת

ברוך שפטרנו

סוף סוף סיימתי את פרוייקט "אני לא קונה שום דבר חדש עד שאני מסיימת 10 מוצרים", כמובן שזה היה כישלון מוחץ, כי לא באמת הפסקתי לקנות. ובכל זאת, למדתי כמה דברים מעניינים על 

הרגלי הקניה שלי ולדעתי כן צמצמתי בהוצאות במקומות מסויימים

איכשהו יצא שלסיום החגיגי סיימתי המון מוצרים בבת אחת, ואני שמחה לשים את האריזות סוף סוף בשקית זבל ולהוציא אותן מהבית

מסיר לאק של דויין ריד

חיפשתי מידע על המוצר הזה באתר שלהם ולא מצאתי כלום, אולי הם כבר לא מייצרים אותו או אולי הוא פשוט כל כך חסר יחוד שהם לא הרגישו צורך להזכיר אותו. זהו מסיר לאק ג'נרי לגמרי. הוא זול ועושה את העבודה. אני לא מרגישה הבדל משמעותי בינו ובין מסירי לאק יוקרתיים יותר

כמה עולה: בסביבות $10

לקנות שוב: כנראה שכן, תלוי מה יהיה בית המרקחת הבא שאבקר בו

באלם טיפולי של פראש

אני מאוד עצובה מסיומו בטרם עת של הבאלם הזה, בעיקר בגלל שהסיבה העיקרית שהוא איננו היא שאני מסורבלת ומצליחה לקלקל כל מיני דברים. איכשהו הצלחתי לשבור את השפתון הזה ואז למחוץ אותו לתוך המכסה, בשבוע האחרון גירדתי את השאריות מתוך המכסה עם סיכת שיער, אבל הגיע הזמן להכיר במציאות ולהודות שמקומו בפח

כמו שאמרתי בעבר, אני מאוד אוהבת את המוצר הזה. הוא מלחך את השפתיים, מרגיש נעים, טעים ויש לו ריח נפלא. אני אשמח מאוד לקבל אותו במתנה, אבל הוא פשוט יקר מידי בשבילי

כמה עולה: $22.5

לקנות שוב: רק אם אזכה בלוטו

שלושה מוצרי פלא של אולה הנדריקסון - סט דוגמיות

כמו שאמרתי קודם, קניתי את הסט הזה במכירת יום שישי השחור. הסט עלה $10. המוצרים הספיקו לתקופה של בן שבוע לשבועיים. אני חייבת להודות, מדובר בסט מעולה. הוא פשוט מצויין בכל דרך אפשרית. עור הפנים שלי הרגיש ונראה הכי טוב שהוא נראה מאז שעברתי לניו יורק. תמיד האמנתי שההבדל בין קוסמטיקה זולה ליקרה הוא בעיקר בתג המחיר, אבל הערכה הזאת גרמה לי לשקול מחדש

הדבר שהכי אהבתי במוצרים האלו הוא שהם מעודדי לחות, מרככים ומרעננים את העור בלי להיות שומניים בכלל. העור שלי יבש אבל נוטה לאקנה ובשבילי מדובר במוצרים מושלמים

כמה עולה: 70$ לערכה בגודל מלא, $101 עם קונים אותם בנפרד

לקנות שוב: על אף תג המחיר האסטרונומי ומתוך שינויים שאני מנסה לעשות בהרגלי הקנייה 

שלי, כנראה שכן

מסיר איפור עיניים של אלמי

אני לא זוכרת שקניתי את מסיר האיפור הזה, כנראה שאו שקיבלתי אותו שקניתי משהו אחר, או שאחד מהמאפרים שאני עובדת איתם שכח אותו כאן. הדבר הטוב היחיד שאני יכולה להגיד על מסיר האיפור הזה הוא שהוא אכן, מסיר איפור עיניים די בקלות. מצד שני, גם שמן תינוקות מסיר איפור עיניים ולדעתי זה מה שיש בבקבוק

מסיר האיפור הזה כל כך שומני שאחרי השימוש אני צריכה לקרצף את הפנים כדי להפטר מעודפי השמן. נשאר לי עוד חומר לכמה שימושים אבל כל כך נמאס לי ממנו שהגיע הזמן לזרוק לפח

כמה עולה: $6

לקנות שוב: לא ולא

קרם רגליים קוקוס ודבש של בורטס בייז

כתבתי עליו בפוסט הקודם, זה קרם דביק שמריח ויש לו טעם (כן, בדקתי) של דבש. השפופרת בגודל מוקטן הספיקה ל-7 שימושים אינטנסיבים

כמה עולה: $9

לקנות שוב: אני לא אוהבת ריח של קוקוס, אז נראה לי שאנסה את גרסת המנטה שלהם

מבצע רגלי הוביט

"לרגליהם עור קשה כסוליות והן מכוסות שיער מתולתל כמו זה שעל ראשם"

טוב, אז אולי אין לי תלתלים על כפות הרגליים, אבל חוץ מזה, כפות רגלי הפכו לכפות הוביטים בחודשים האחרונים. שילוב של יובש, בילוי יומי בפארק הכלבים הבוצי, לבישת גרבים 24/7 ופחות מקלחות בחורף מבקיץ וכפות הרגליים שלי קשות, מתקלפות ומגרדות

אז החלטתי לעשות מעשה, ובעזרת כמה מוצרים חדשים, הצלחתי להחזיר לכפות הרגליים מראה טיפה יותר יצוגי

מלח אמבטיה לרגלים של ג'ולפ

קיבלתי את המוצר הזה עם קופסת ההפתעות של ראש השנה האזרחית, בהתחלה התאכזבתי, זה לא משהו שהייתי בוחרת לקנות בעצמי, אין לי אמבטיה בדירה וטיפולי ספא ביתיים זה לא ממש הסגנון שלי

 אבל, בגלל שכבר קיבלתי אותו החלטתי לנסות וזאת היתה אהבה ממבט ראשון. כן, המלח מרכך את העור ומרגיש נעים על העור, אבל מה שבאמת מדהים זה הריח התפוזי מריר-מלוח

אני משתמשת בכפית בקערה גדולה של מים חמים ועוד כפית לשפשף את העור בסולית כף הרגל

אחרי ההשרייה השתמשתי בפצירת רגליים מג'ולפ. אני לא מאוד מרוצה ממנה, ונראה לי שאתחיל 

לחפש תחליף בקרוב

קרם רגליים דבש וקוקוס של בורט'ס בייז

אחת הרכישות המעולות שעשיתי בזמן האחרון היא סט חמוד של בורט'ס בייז לידים ורגליים. ב-13$ קיבלתי 5 מוצרים בגודל מוקטן ואחד (באלם שפתיים) בגודל מלא. רציתי את קרם הקוטיקל שלהם שאני מכירה ואוהבת, והשתמשתי בבאלם שלהם בעבר והוא מצויין. זו היתה דרך כיפית ולא יקרה לנסות מוצרים חדשים

מסתבר, ששאר המוצרים בסט מצויינים לפחות כמו המוצרים שהכרתי, במיוחד קרם חלב שקדים לידיים. קרם רגליים דבש וקוקוס נראה מאוד משונה. הוא נראה, מרגיש, מריח והטעם שלו בדיוק כמו דבש עם קוקוס. זה קרם דביק שלא נספג בקלות, מסוג הקרמים ששמים מתחת לגרביים כשהולכים לישון. אני לא אוהבת את השיטה הזאת, אבל לאחר שלושה ימי שימוש העור בהחלט 

התרכך והרבה פחות יבש ומגרד

אחת הבעיות היותר מעצבנות היא הלכלוך, עור יבש ושאר דברים מגעילים שנתקעים בין הציפורן לעור שסביבה ומסרבים להתנקות. הבעיה עדיין לא נפתרה לגמרי, אבל שילוב של קרם קוטיקל של בורט'ס בייז ופצירה פתרו את רובה

רציתי לכתוב פוסט של "לפני ואחרי" אבל בסוף השתפנתי והייתי נבוכה מידי לצלם את תמונת ה"לפני" כפות הרגליים שלי עדיין לא יזכו בשום תחרות היופי לכפות רגליים, אם יש דבר כזה, ויש עוד הרבה עבודה, אבל לפחות עכשיו אני לא מתביישת לצלם אותן

יום חופש לארנבונים - משתתפים נוספים

קראתם על יום החופש של הארנבונים? אז יש עוד הרבה מה לקרוא

Fashion Kitty Cat

Mona's style Blog

הבלוג של גלי

All my Hobbies 

Fashion Loca-l

Fashion Tails

שקר החן והבל היופי

פיצית

Beauty in Bloom

Tal Peleg

מי הזיז את הפצירה שלי

יום חופש לארנבונים

כמו שכבר אמרתי בעבר, אני לא מקפידה (מספיק) על קנייה של מוצרי קוסמטיקה ללא ניסויים בבעלי חיים. אני משארת שהסיבה היא שקניית איפור זה אחד מהתענוגות שאני נהנת מהם בלי להפעיל מנגנוני חשיבה הגיוניים  (כמו, האם אני צריכה את זה? האם יש לי כזה צבע בדיוק? האם יש לי כסף בחשבון הבנק? וכו' וכו') אני משארת שאם הייתי צריכה למצוא רק מסעדות אורגניות או ללא גלוטן לא הייתי אוכלת בחוץ

אבל, יוזמה מבורכת של לובה דחפה אותי לעבור על אוסף האיפור שלי, לבדוק באינטרנט ולברר כמה מהמוצרים שיש לי הם נטולי אכזריות

מתברר שהמצב טוב משחשבתי. לא מתוך מודעות לניסויים בבעלי חיים, אלא מקמצנות גריידה, רוב החברות הפחות גדולות והיותר זולות לא מבצעות ניסויים בבעלי חיים, ואלו החברות האהובות עלי ושבגלל המחיר הזול, אני קונה מהן לעיתים קרובות

מאחר וכמו שכבר אמרתי, מעט מאוד מחשבה הולכת לרוב קניות האיפור שלי, יש לי הרבה מוצרים שהם דומים / זהים. ובדיקה העלתה שאני יכולה, אפילו מהאוסף הקיים שלי להסתדר לגמרי בלי 

להשתמש במוצרים שאינם נטולי אכזריות

איילינר ג'ל

כן, האיי-סטודיו של מייבילין הוכתר פעמים רבות כג'ל ליינר הגאוני בעולם (מלבד מקבילו היקר במאק) ומשמש המון נשים מאושרות. אני מצד שני, לא ממש מתה עליו, נראה לי כי המרקם שלו קשה יותר ואני מרגישה שהצבע נכנס לי לקמטוטים בעפעף ואני לא מצליחה לצייר איתו קו ישר

מצד שני, הליינר של פיזישן פורמולה, גם נוח יותר לשימוש, גם ללא אכזריות, וגם במחיר של מייבילין שחור, מגיע סט של 3 ליינרים בצבעים שונים. לי יש את סט הגלמור לעינים חומות. אני משתמשת בשחור כליינר ובזהב ובברונזה כצללית קרם

כמה עולה

  מייבילין $10

 פיזישן פורמולה $10.5

פריימר סיליקוני

לרוב, מתוך שילוב של עצלות וגם בגלל שאני מתאפרת בעיקר לפני פגישה או אירוע ספציפי ולא צריכה שהאיפור יחזיק ליום שלם, אני לא משתמשת בפריימר בכלל. אני חוששת שהאקנה שיש לי יחמיר ואני נמנעת משימוש יומיומי. ובכל זאת, יש ימים בהם אני מתרוצצת הרבה וצריכה להראות יצוגית כל היום, ובמקרים האלו אני משתמשת בפריימר

את הדוגמית של ספורה קיבלתי כשקניתי מעל סכום מסויים באתר, את זה של נ.י.ס קניתי לפני שבוע עמוס במיוחד בו הייתי צריכה להשתמש בפריימר כל יום. בשימוש אני לא מבחינה בשום הבדל ביניהם. הם לא עושים המון (או בכלל) לנקבוביות שלי, אבל האיפור מחזיק לכמה שעות יותר

ספורה, כמו רוב החברות הגדולות ויוקרתיות מבצעת ניסויים בבעלי חיים. כנראה הסיבה היא החוק הסיני שמחייב חברות שמיצאות לסין לבדוק את מוצריהן על בעלי חיים. נ.י.ס היא חברה מאוד זולה, שאינה מנסה בבעלי חיים. בונוס - זה של נ.י.ס עולה בערך רבע מזה של ספורה

כמה עולה

ספורה: $15

נ.י.ס: $4

ליפסטיק מג'נטה

זה אחד הצבעים האהובים עלי בזמן האחרון. טיפה פחות דרמטי מאדום ומתאים לי יותר בחורף, כשהעור שלי מחוויר והופך לורוד יותר מצהבהב. אני אוהבת את מקרם המאט של שני האודמים האלו

הליפסטיק של קאברגירל בצבע ספלבאונד עמיד מאוד, לא מייבש והצבע שלו ורוד קר כמעט סגול. זה של וט אן ווילד בצבע דונט בלינק פינק קצת יותר מאט (יתרון משמעותי מבחינתי) קצת פחות עמיד וקצת יותר מייבש אבל לא בצורה משמעותית. הצבע שלו טיפטיפה יותר חם ויותר חי, לי הוא יותר מתאים אני חושבת. הדבר היחיד שמפריע לי זו האריזה הזולה והלא עמידה במיוחד, אבל במחיר הזה אפשר פשוט להחליף אודם לעיתים קרובות

שוב, החברה הזולה יותר היא החברה נטולת האכזריות

כמה עולה

קאבר גירל: $8.30

וט אן וילד: $2

פאונדישן בכיסוי קל   

אחד מהמוצרים נטולי האכזריות שהכי קשה למצוא הוא פאונדישן. שמעתי הרבה דברים טובים

 על זה של וט אן וילד אבל לא ניסיתי אותו בעצמי. במקום זה, שני מוצרים שונים לגמרי שמבחינתי עושים את אותה עבודה בדיוק

הראשון הוא הסי.סי קרם החדש של אולי. יש למוצר הזה הבטחות מרובות של הסתרה וטיפול בפגעי הזמן. ממה שהבחנתי בשימוש, הכוונה היא בעיקר גימור קצת יותר זוהר ולח משל בי.בי קרם וכיסוי יותר משמעותי - כלומר, בעצם מדובר בדמי מייקאפ. קרם הלחות עם גוון של א.ל.פ הוא בדיוק אותו דבר - כיסוי קל עד בינוני עם גימור חי, אך קצת פחות מבריק וזוהר מזה של אולי

שני המוצרים מצויינים, אני אוהבת את שניהם, לצערי, הם מהקיץ ואני לפחות 2 גוונים בהירה   יותר עכשיו. נחשו מה עולה שביעית מהמוצר השני? המוצר שמיוצר ע"י חברה שעושה ניסויים או זה שלא

כמה עולה

אולי:  $22.5

א.ל.פ: $3

סט צלליות בגוונים טבעיים

סידור מחודש של ערמת האיפור שלי בשבוע שעבר וניסיון לאכסן דברים שאני לא משתמשת בהם לעיתים קרובות גילה עובדה לא מפתיעה בכלל... למרות שיש לי מבחר צלליות מעניין וצבעוני, אני משתמשת כמעט רק בצלליות בגוון טבעי. שני הסטים הקטנים האלו אהובים עלי במיוחד בגלל שהצבעים שלהם טבעיים אבל לא חומים אלא גוונים לא רווים של ירוקים, סגולים, ורודים וזהובים

בפאלטה של רימל יש 4 צלליות הן טיפה נוצצות אבל לא בצורה בוטה. הצבעים הם ורוד, זהב ורוד, ירוק חאקי וירוק בהיר. רימל מאוד מבלבלת מבחינת ניסויים בבעלי חיים. מצד אחד החוק האנגלי אוסר על ניסויים למטרות קוסמטיות, מצד שני, רימל כן רוצים למכור בסין ויש להם קשרים עם תאגידים שמבצעים ניסויים. באתר שלהם יש הצהרה לא ברורה בנוגע לניסויים עם כל מיני סייגים מוזרים. ממה שהבנתי כנראה שהם לא מבצעים ניסויים על מוצרים שנמכרים באירופה, אבל כן מבצעים ניסויים על מוצרים שמשווקים לשוק הבינלאומי, אבל שוב ההצהרה היתה כל כך מבלבלת שאולי לא הבנתי נכון

כבר כתבתי על וט אן וילד במאמר הזה, ובמקומות אחרים. הפאלטה הזאת היא ללא ספק מוצר העיניים שאני משתמשת בו הכי הרבה. הצבעים מאוד יפים בעיני, במיוחד שני הזהובים  השמאליים עליונים ושני הירוקים האמצעיים מימין. הצללית התחתונה מימין ניראת מאוד מעניינת בקופסא, מין שילוב של סגול, ירוק וחום אבל עדיין לא הצלחתי להוציא ממנה שום דבר חוץ מצללית חומה. הצלליות רכות רכות ומאוד נוחות לשימוש

היתרונות של וט אן וילד הם צלליות רוויות יותר ורכות יותר, מגוון צבעים מעניין ורחב יותר, המוצר (הפתעה!) יותר זול ונטול אכזריות. לצערי, האריזה שלו כל כך פשוטה ולא עמידה שאין סיכוי שאקח אותו איתי בתיק או לנסיעה

כמה עולה

רימל:  $3 לארבע צלליות

וט אן וילד: 5$ לשמונה צלליות

אחרון ודי... לאק בצבע ורוד עם שימר זהוב

לפחות הפעם זו לא אשמתי שיש לי שני לאקים בצבעים זהים. קניתי את זה של אסי עם עוד לאק   שלהם ואחרי שבועיים קיבלתי בדואר את קופסאת ההפתעה לראש השנה של ג'ולפ עם 5 לאקים, אחד בצבע זהה לזה של אסי 

שניהם מאוד יפים, עמידים בערך באותה מידה, אני מסתדרת יותר טוב עם הלאק של ג'ולפ בגלל המברשת השטוחה והרחבה, והבקבוקים של ג'ולפ מאוד מאוד יפים בעיני. החסרון הוא (בניגוד לשאר המוצרים בפוסט) שהפעם המוצר נטול האכזריות עולה כפול מזה של אסי, שאמנם לא מבצעים ניסויים בעצמם, אבל שייכים לתאגיד לוראל

אחד היתרונות המשמעותיים של הלאק של ג'ולפ הוא שהחברה הזאת מאוד מאוד מודעת מבחינה מוסרית. בנוסף לכך שהם נטולי אכזריות, הלאקים שלהם מיוצרים בארה"ב ע"י פועלים שמרוויחים שכר הולם, החברה משתמשת בחמרים עם טביעת פחמן נמוכה ותורמת חלק מרווחיה לאיגודים שונים שמקדמים זכויות נשים

כמה עולה

אסי: $8

ג'ולפ: $14

האם הכתיבה על חברות שמבצעות ניסויים מול חברות שלא תשנה את הרגלי הקנייה שלי? לא לגמרי. יש עדיין מוצרים שאין להם תחליף מבחינתי ושאני נהנת לקנות ולהשתמש בהם או שהם פשוט יותר זמינים לי לקנייה לא מחושבת. מצד שני, כבר עכשיו אני נהנת להכיר חברות קטנות יותר, זולות יותר ומעניינות יותר ומסתבר שאלו החברות שנמנעות מניסויים, אז הרווחתי פעמיים

אני בהחלט אנסה לזכור גם בקניות רגשיות ולא מחושבות שלמרות שהתצוגה של רבלון מושכת מאוד וזו של וט אן וילד תקועה בסוף הדראגסטור, אני מאוד מרוצה מהמוצרים של וט אן וילד ואין סיבה להוציא יותר כסף ולתמוך בחברה לא מוסרים בבת אחת

קופסת הוליווד של ג'ולפ

קופסת החודש מג'ולפ מסכמת את מנוי 3 חודשים שרכשתי במכירה מיוחדת לכריסטמס (קופסא אחת בחינם ברכישת מנוי). אני מוכרחה להודות, זה היה כיף מאוד, לא דמיינתי אפילו כמה אני אהנה לצפות לפרסום לאקי החודש ולקופסא עצמה. קופסאות ג'ולפ הם כל מה שטוב בשרותי קופסאות הקוסמטיקה - משהו כיף ומפתיע בדואר, התנסות במוצרים חדשים, ציפיה מרגשת וקהילה פעילה של מעריצות. בלי החסרונות - אכזבה מתוכן החבילה, מוצרים לא שימושיים וקושי בביטול המנוי או דילוג על חודש

נהנתי מאוד מההפתעות הקטנות שבאו עם כל קופסא, אפילו משהו קטן כמו שוקולד או גומיות לשיעה הופך את כל החוויה להרבה יותר משמחת ומפתיעה. היו מוצרים שהשתמשתי בהם המון, ומוצרים שעדיין לא פתחתי (כן, כן מסקרה חומה, אני מדברת עלייך) אבל בסך הכל, אהבתי ושמחתי מכל מה שקיבלתי. אני מאוד אוהבת את המרקם והמברשת של הלאקים של ג'ולפ, ומאז שהצטרפתי כמעט ולא השתמשתי בלאקים אחרים

הבעיה היחידה שיש לי עם ג'ולפ היא שבין תוספות לקופסא במחיר מיוחד, חנות סודית שפתוחה 3 ימים בחודש, קופסאות הפתעה ומחירות בזק, מאוד קל להתפתות ולקנות עוד ועוד מוצרים. החודש הזמנתי עוד לאק כתוספת למרות שיש לי לפחות 5 לאקים שעדיין לא ניסיתי אפילו פעם אחת. אני לא חושבת שהיה חודש אחד בו הסתפקתי ב-20$ שהקופסא עולה ולא עשיתי קניות 

נוספות

הקופסא הגיעה החודש עם אריזה זהובה שחורה, לכבוד חודש האוסקרים ושאר טקסי הפרסים. היו בה שני בקבוקי לאקה, אינגריד וג'וליאן, תכשיר חדש לטיפוח הציפורניים והטופ קואט החדש שלהם. וגם שני שוקולדים בצורת לב ומעגל ריסים חמוד. בהחלט יש כאן תמורה לכסף, המחיר המלא של המוצרים, ללא מעגל הריסים, הוא 44$. אני לא בטוחה שהייתי קונה את טיפול החמצן 

לציפרניים אבל עכשיו שיש לי אותו, אני שמחה להשתמש בו

האם אמשיך את מנוי ג'ולפ? אני לא מצליחה להחליט. מצד אחד, זה כל כך כיף, ואני מאוד אוהבת לחכות ולהתרגש כשהקופסא מגיעה, ואת הכמעט היסטריה סביב הקופסאות המיוחדות והמחירות המיוחדות. מצד שני, אחרי שלושה חודשים ועוד כמה הזמנות יש לי כל כך הרבה לאקים שלא השתמשתי בהם או שניסיתי רק פעם אחת, אני חושבת שאני בהחלט יכולה להסתפק בלאקים שיש לי לתקופה ארוכה בלי להזמין עוד

כנראה שאחכה עד שהתוכן של קופסאת מרץ יפורסם ואראה עם אני יכולה להתאפק

בסופו של דבר, זה שרות מצויין, ונהנתי ממנו מאוד

כמה עולה? 20$ לחודש

לקנות שוב? כנראה שכן

ככה ככה

מאחר וג'ק בלאק עזב אותי לאנחות אבל השפתיים שלי עדיין יבשות, חפרתי בערמת האיפור שלי למצוא תחליף הולם. הדבר הראשון שמצאתי היה חמאת השפתיים של קורס בצבע רימון, קרם שפתיים עם גוון עדין של ורוד חם. קניתי אותו לפני יותר משנה, השתמשתי בו פעם או פעמיים ושכחתי ממנו לגמרי

זו חמאת השפתיים הראשונה שלי, לא ידעתי למה לצפות. המרקם הוא באמת חמאתי נעים מאוד וקל יותר מקרם שפתיים טיפוסי. יש לו ריח מתוק עדין שמתנדף אחרי כמה דקות ואין לו טעם מיוחד, קצת חבל, בגלל שכל הקרמים בסדרה קרויים על שמות פירות עסיסיים והיה נחמד לטעום שפתון בטעם לא שיגרתי כמו רימון או גויאבה

הקרם מרגיש מאוד נעים, מלחח אבל לא כבד על השפתיים

שני דברים שלא אהבתי, בניגוד לג'ק בלאק, הייתי צריכה להשתמש בו המון כדי להמנע מיובש בשפתיים, ממש כל שעה או שעתיים. הדבר השני הוא שלמרות שהצבע נראה עז ויפיפה בקופסא ובדגימה על היד, על השפתיים הוא נעלם לחלוטין

כמה עולה? $12

לֹקנות שוב? כנראה שלא, יש הרבה אפשרויות מוצלחות יותר ואני חושבת שמה שבעיקר שבה אותי זה העיצוב האלגנטי של הקופסא 

ברוך שפטרנו

אוף, אני שונאת להיות חולה, וזה מרגיש כאילו אני חולה כבר נצח למרות שעבר רק שבוע. נדבקתי באיזו שפעת איומה שמסרבת לעבור. אני עייפה ואין לי כח לעשות כלום

אבל, מה לעשות, היו לנו ימי צילומים, פרוייקט אירגון מחדש של המקלחת (עוד על זה בקרוב)  ותצוגות שבוע האופנה ללכת אליהן. סיימתי שני מוצרים שעזרו לי להראות פחות או יותר יצוגית השבוע

הראשון הוא הבאלם המפורסם של ג'ק בלאק. אני יודעת שאני לא הראשונה שמתלהבת ממנו ושזו לא הפעם הראשונה שאני כותבת עליו, אבל אני עדיין מאוהבת בו, מה שבדרך כלל לא קורה בשלבי הסיום. זו השנה הראשונה שהשפתיים שלי לא מתקלפות ומתייבשות עד זוב דם. היו לי כמה סדקים קטנים והבאלם טיפל בהם מיד

יחסית לבאלם, לא מדובר במוצר זול, אבל הוא הספיק לי לשלושה חודשים של שימוש אינטנסיבי וקשה לקרוא למחיר הוצאה מוגזמת

כמה עולה? $7.5

לֹקנות שוב: למרות שיש לי לפחות עשרה באלמים פתוחים, אקנה שוב בהזדמנות הראשונה, הפעם בטעם יותר הרפתקני

המוצר השני הגיע בערכה חמודה של מוצרים מוקטנים מיום שישי השחור בספורה, יחד עם עוד , שני מוצרים מאולה הנריקסן. אני מתכוונת לכתוב עוד על המוצרים כשאסיים את שלושתם, אבל בו נגיד שמצאתי את עצמי חופרת בצנצנת הקטנטנה עד הטיפה האחרונה כמו בדלי של גלידה אחרי יום קשה וארוך במיוחד 

הקרם מאוד קל ונספג בשניות, הוא כל כך קל שביום הראשון חשבתי שאין סיכוי שהוא מספיק , במזג באוויר הנוכחי, עור הפנים שלי לא הרגיש שום לחות או שומניות לאחר שהקרם נספג. אבל למחרת, העור פשוט לא הרגיש יבש, והמשיך לא להרגיש יבש כל תקופת השימוש בקרם

בנוסף, כנראה בגלל העדר מרכיבים שומניים, נראה לי שהאקנה שלי טיפה פחות רציני החודש

כמה עולה? $45 אאוץ

לקנות שוב: הקרם הזה הוא הרבה הרבה יותר ממה שאני מוציאה לרוב על קוסמטיקה, נדיר שאני קונה מוצר אחד ביותר מ-$20 אבל אולי בקיץ כשהעור נהיה שומני מכל מוצר אחר שאני משתמשת בו

ברוך שפטרנו

זה היה רומן סוער אך קצרצר, אך עכשיו הוא נגמר וליבי נשבר. לא שציפיתי שזה ימשך לנצח אבל לא ראיתי את הסוף מתקרב כל כך מהר

תקציר הפרקים הקודמים: ב-5 בינואר קיבלתי את קרם הקוטיקל הזה כחלק מקופסת ג'ולפ, קופסא בסגנון גלוסיבוקס, אבל רק של מוצרים מחברת ג'ולפ ואפשר לדעת מה בקופסא לפני  -  שמתחייבים לקניה. התאהבתי אנושות בכל מה שקשור אליו - הריח, התחושה על העור, ההשפעה על הידים ועל הציפורניים, הריח

הבעיה היחידה, זה לא דייט זול, מחוץ לקופסאת ג'ולפ הקרם עולה $22 בעוד שהקרם שהתשמשתי בו לפני עולה $7. ניסיתי להצדיק את ההוצאה הזאת בכך שהקרם הקודם הספיק לי לחצי שנה אז זו לא קניה שעושים כל יום

לצערי, חודש אחרי שהתחלתי להשתמש בקרם, הוא נגמר

כמו שאמרתי, מדובר במוצר מצויין, אבל אני לא יכולה להצדיק $22 לחודש על הקוטיקל שלי. אז אלא אם יהיה איזה מבצע מדהים בג'ולפ אני חוזרת לאקס המיתולוגי שלי, בורט'ס ביי

La Vie La Mort

קשה לכתוב על בושם, אני רגילה לתאר דברים חזותיים במילים, וכמובן שאפשר לצרף תמונה, אבל מאחר ועדיין לא המציאו מסך מחשב עם ריח, אנסה בכל זאת להעביר את התחושה במילים

אחד הדברים שהכי התרגשתי מהם לקראת יום שישי השחור זה מבצע הערכות הקטנות בספורה, היו להם בערך עשרים ערכות של מוצרים מוקטנים כל אחת ב$10. הערכה שהכי רציתי, מספיק כדי להשאר עד מאוחר ולהיות מתוסכלת מהאתר שלהם שנפל היא ערכת 3 הבשמים המוקטנים של 

טוקיו מילק מסדרת הפאם פאטאל

אני לא בדיוק פאם פאטאל ולא הייתי מגדירה את עצמי בתור אדם חושני או פתייני במיוחד, אבל מהנסיון המצומצם שיש לי עם הבשמים של טוקיו מילק, אלו בשמים שלא מריחים כמו בושם, ואני מאוד לא אוהבת ריח של בושם

בערכה היו שלושה בשמים מהסדרה, את כולם אהבתי אבל זה משמש אותי יותר מהאחרים.  התווים העיקריים לפי האתר של טוקיו מילק הם, טוברוס לבן, הל, יסמין ועלי הביסקוס. הריח מתואר באתר של ספורה כ "מהפנט, מלא השראה וחלומי" אני לא יודעת בקשר להגדרות האלו, אבל יש משהו בבחירה של מילים שלא מתארות תשוקה או מיניות, הריח מאוד לא נשי ולא מצועצע יש בו נוכחות של משהו אחר, אינטימי אבל כנה ולא מתחנחן

לא הרחתי הל בשום שלב של הבושם, הריח הראשוני הוא של יסמין ועוד משהו, שנעלם אחרי כמה שניות. יש לבושם ריח פרחוני אבל לא מתוק או רומנטי, ומאוד קליל. הוא מצליח להיות רענן אבל בלי שום חמיצות או ריח הדרים יש בו משהו בוגר אבל לא זקן או מבוגר. כמו זר פרחים לבנים רעננים שקניתי לעצמי, בשבילי, לא שקיבלתי או נתתי למישהו אחר

מה שהכי אהבתי, זה שהבושם לא מריח כמו בושם, והריח מאוד עדין ומתנדף יחסית בקלות. אני לא חושבת שאפשר להריח אותו עלי אלא עם מתחבקים איתי או עומדים מאוד קרוב. זה דבר שמאוד חשוב לי בריחות, אני ממש שונאת את הריחות האלו, התוקפניים, שנשארים בחדר גם אחרי שמי שהשתמש בהם עזב

כמה: המחיר המלא הוא 36$ אבל אני שילמתי 10$ לשלושה בקבוקים קטנטנים

לקנות שוב? אני משתמשת בבקבוקונים האלו כבר מעל חודש, ובנתיים נראה שהם לא מתקרבים לסיום. במידה ואסיים את הבקבוקון, אקנה את הבושם בוודאות. זה הבושם הראשון שממש אהבתי איך שהוא מריח עלי

ובבקשה, ספורה, תעשו מבצע חוזר עם שאר הריחות בסדרה, עכשיו אני סקרנית לנסות את השאר